<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ס"ד — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ארי בחבורה ה"ר אשר. יפה כתבת ממסים שנתנ[ו] קודם שבא ראובן לעיר ולוו אותם ברבית, ומת ראובן קודם שהגיע זמן הפרעון, ומקצת בני אדם ירשוהו שדרים חוץ לעיר, שלא יתנו עליהם החיצונים, כיון דמדין תורה פטורים, מן התקנה אין לחייבם, כיון דבכתב תקנתם אין כתוב אלא היוצא לדור חייב לפרוע וכו' ותקנתא לתקנתא לא עבדינן. ונהי דילפינן תקנתא מתקנתא, כדאיתא פ' יש נוחלין [ב"ב קל"א ע"ב], הני מילי בשתי תקנות דתרוייהו איתקנו כגון מזון (האשה) [הבנות] וכתובת בנין דיכרין, סתומין ממפורשין, מה הבנים אינם יורשים אלא לאחר מיתה וכו', אבל כה"ג דהא תיקון בהדיא והא לא תיקון, הם דלא לוסיף עלה, כי כל תקנות כמו אילו, אע"פ שמנהג הקהלות לענוש שלא מן התורה, מ"מ מה שלא נתפרש להוסיף על התקנה, אין להוסיף במקום שיש טעם והפרש גדול בינתיים. כ"א תיקנו על היוצא לדור חוץ לעיר היינו שלא יבריחו המסים, אבל בנדון זה שמת והיורשים לא דרו שם מתחילה וליכא צד הערמה הם דלא לוסיף עלה. ולא דמי לאותו יתום שהיה תחלה בעיר, ולאחר שירש הממון רצה לברוח ולהבריח המס שנתחייבו מורישין, וקל להבין. וכל המסים שנתנו הקהל בעוד ראובן שם, כל היורשים חייבין ליתן כל אחד לפי חלק ירושתו. ואם פטרו הקהל את היורשים שבעיר ע"י מנהגם, פטרו הכל כמו שכתבתי. ויתנו מי"ב מאות כמו שהוא נתן. ואין בדברי היורשים ממש בזה שאומרים יפרעו כל החובות תחילה, דמכל מה שנתן הוא מס יתנו גם הם. ושלום מאיר בר ברוך.
<h2>דף קלא:</h2>
ארי בחבורה ה"ר אשר. יפה כתבת ממסים שנתנ[ו] קודם שבא ראובן לעיר ולוו אותם ברבית, ומת ראובן קודם שהגיע זמן הפרעון, ומקצת בני אדם ירשוהו שדרים חוץ לעיר, שלא יתנו עליהם החיצונים, כיון דמדין תורה פטורים, מן התקנה אין לחייבם, כיון דבכתב תקנתם אין כתוב אלא היוצא לדור חייב לפרוע וכו' ותקנתא לתקנתא לא עבדינן. ונהי דילפינן תקנתא מתקנתא, כדאיתא פ' יש נוחלין [ב"ב קל"א ע"ב], הני מילי בשתי תקנות דתרוייהו איתקנו כגון מזון (האשה) [הבנות] וכתובת בנין דיכרין, סתומין ממפורשין, מה הבנים אינם יורשים אלא לאחר מיתה וכו', אבל כה"ג דהא תיקון בהדיא והא לא תיקון, הם דלא לוסיף עלה, כי כל תקנות כמו אילו, אע"פ שמנהג הקהלות לענוש שלא מן התורה, מ"מ מה שלא נתפרש להוסיף על התקנה, אין להוסיף במקום שיש טעם והפרש גדול בינתיים. כ"א תיקנו על היוצא לדור חוץ לעיר היינו שלא יבריחו המסים, אבל בנדון זה שמת והיורשים לא דרו שם מתחילה וליכא צד הערמה הם דלא לוסיף עלה. ולא דמי לאותו יתום שהיה תחלה בעיר, ולאחר שירש הממון רצה לברוח ולהבריח המס שנתחייבו מורישין, וקל להבין. וכל המסים שנתנו הקהל בעוד ראובן שם, כל היורשים חייבין ליתן כל אחד לפי חלק ירושתו. ואם פטרו הקהל את היורשים שבעיר ע"י מנהגם, פטרו הכל כמו שכתבתי. ויתנו מי"ב מאות כמו שהוא נתן. ואין בדברי היורשים ממש בזה שאומרים יפרעו כל החובות תחילה, דמכל מה שנתן הוא מס יתנו גם הם. ושלום מאיר בר ברוך.
